רבים מהמשקיעים שמביטים על בנגקוק, בירת תאילנד, נמשכים לפרויקטים החדשים והנוצצים – מגדלים עם בריכה על הגג, חדר כושר וחדרי עבודה משותפים. אבל דווקא הפרויקטים הישנים – אלה שנבנו בשנות ה־90 או תחילת ה־2000 – עשויים להציע היום את הערך האמיתי ברכישת נדל"ן בתאילנד ובפרט בבנגקוק.
💡 אז למה בכלל לחשוב על פרויקט ישן?
- מיקום, מיקום, מיקום – רוב הפרויקטים הוותיקים נמצאים בלב העיר: סוקומוויט, סילום, סאטהורן, פרה קנונג. מרחק הליכה או נסיעה קצרה מרכבת העילית (BTS) – יתרון שקשה להחליף.
- מחיר למ"ר – המחיר בפרויקטים הישנים נמוך לעיתים ב־30% ואפילו יותר, לעומת פרויקטים חדשים באותו אזור. המשמעות: תשואה גבוהה יותר על ההשכרה.
- שטח גדול יותר – דירות של 70–100 מ"ר הן סטנדרט בפרויקטים הישנים, לעומת 30–45 מ"ר בדירות חדשות. זהו יתרון ברור למי שמכוון לשוכרים לטווח בינוני-ארוך או משפחות.
- קהילה ותחזוקה – פרויקטים ותיקים רבים מתוחזקים היטב על ידי ועד בית פעיל. חשוב לבדוק את הדוחות הכספיים של הבניין לפני רכישה, כמובן.
🧩 החסרונות?
- חלק מהפרויקטים לא עברו שיפוץ מהותי – דורש בדיקה הנדסית.
- עיצוב פנים מיושן – אבל גם כאן, שיפוץ חכם יכול להעלות את ערך הנכס בצורה משמעותית.
- צריך לבדוק היטב את מדיניות ה־freehold/leasehold.
🔍 שורה תחתונה:
השקעה בפרויקט ישן בלב בנגקוק יכולה להיות אסטרטגיה נבונה – במיוחד עבור משקיעים שמבינים את השוק, מוכנים לבדוק לעומק, ולא נרתעים משיפוץ.